חכם – מה הוא עושה? עיר חכמה

3D city buildings on digital tablet on wooden table

חכם – מה הוא עושה? עיר חכמה

31.07.16

 

מה היא עיר חכמה?

עיר שתושביה מספיק חכמים לבחור ראש עיר עשיר כך שלא ישחדו אותו?

עיר שקיבלה מספיק שכל לוותר על האור הכתום ברמזור?

עיר שהשכילה לצייד את פקחיה באפוד מגן?

עיר שיש לפחות עשרה עובדי עירייה עם בגרות?

עיר אשר דואגת לשיפור השירות לתושב תוך התייעלות וחסכון במשאבים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות?

 

הכל נכון!

עם זאת, אנחנו נתמקד באופציה האחרונה.

 

עיר חכמה

נדמה שבזמן האחרון הכל הופך להיות "חכם". הטלפון שלנו הוא טלפון חכם , הרכב הופך להיות מכונית חכמה ולאחרונה גם ערים ברחבי העולם רוצות לקפוץ על העגלה ולהפוך גם הן לחכמות.

המושג "ערים חכמות" (Smart Cities) הפך בתקופה האחרונה לאחד המושגים החמים בשיח העירוני באקדמיה, בממשל ובעיקר בשוק הפרטי. המיתוג של פרויקטים עירוניים כ"חכמים" חוצה יבשות, מגזרים ותחומים.

למרות שערים רבות מכנות עצמן ערים חכמות אם יש להם רישות במצלמות או פרויקט ירוק כלשהו, עיר חכמה זה לא רק טכנולוגיות – עיר חכמה כוללת מכלול שלם של פעילויות ואנשים.

 

ישנם מספר גורמים שהפכו את העיר החכמה לצורך מצד אחד ולאפשרית מהצד השני:

בין הגורמים ניתן למנות את התפתחות האינטרנט של הדברים (IoT), פיתוחים טכנולוגיים ואפליקציות לשימוש בעיר חכמה, ולבסוף – התושבים בעצמם חכמים יותר ממה שהיו בעבר.

 

תחום העיר החכמה נשלט על ידי חברות הטכנולוגיה. מדובר על חברות טכנולוגיה המספקות שירותים לערים אשר מטמיעות טכנולוגיות מתקדמות, כגון, חיישני נפח במערכות הביוב, מערכות שליטה ובקרה עבור פרויקטים לשיתוף אופניים, והקמת תשתית של סיבים אופטיים לרשת אינטרנט במהירות 1000 גיגה. כל זאת  במטרה לשפר את חיי התושבים בערים בהן הם חיים. חברות הטכנולוגיה עתירות המשאבים כגון

CISCO, IBM ו-SAMSUNG  אשר השכילו לזהות את המגמה ופיתחו פתרונות ושירותים שונים לניהול של ערים חכמות.

 

 

עיר חכמה – צורך המציאות או מותרות?

העולם שלנו צומח במהירות ונעשה עירוני יותר ויותר. רוב הצמיחה בשנים הקרובות תתרחש בערים, שכבר כיום מאכלסות יותר מחצי מהאנושות, אבל צמיחת הערים צפויה להתגבר עוד יותר, וניהול הערים והחיים בהן הופך למורכב יותר ויותר.

 

 

כולם רוצים לגור בעיר והעולם עובר תהליך של עיור (כן, יש מושג כזה…). כבר כיום מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים והאו"ם צופה כי בשנת 2050 64% מאוכלוסיית העולם המתפתח ו-85% בעולם המפותח יחיו בערים. תהליך האורבניזציה מתרחש במהירות, חלק ניכר מהאנושות כבר מתגורר במגה ערים – ערים בעלות אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים ומעלה.  עד שנת 2025 צפויות להיות כ-37 מגה ערים עם יותר מ-10 מיליון תושבים.

המצב החדש מחייב את הערים לגבש אסטרטגיה חדשה לניהול עתידי של ערים גדולות ומגה-ערים, והמציאות הזו מציבה אתגרים רבים: אספקת אמצעי קיום (מזון, מים, אנרגיה, תעבורה) מתן שרותי תברואה, שיטור, בריאות חינוך שירותים סוציאליים ואחרים. הנושא הוא מורכב למדי במקרים של הרחבת ערים קיימות, בהתבססות על התשתית הקיימת, ולצד זה פיתוח תשתית שתוכל לענות לצרכיהם העתידיים של התושבים המודרניים.

המצב הזה מחייב את הרשויות בשליטה ובקרה יעילה יותר על המערכות העירוניות, ופיקוח קפדני על הגידול והפיתוח המואץ, ע"י תכנון צירי הסעת המונים, תכנון אורבני המשלב מגורים, תעסוקה, מסחר, ובידור, הפקת אנרגיה וניצול משאבים באמצעות צמצום, שימוש חוזר ומחזור של משאבים.

כהתמודדות עם העיור המתעצם, עולה המגמה של שימוש מוגבר בטכנולוגיות חדשניות והפיכת הערים המצטופפות לערים חכמות.

 

ערים חלוצות בתחום העיר החכמה

בדובאי (שאיכשהו תמיד מככבת כעיר פורצת דרך) ישנו מזל"ט המביא את רישיון הנהיגה עד לפתח הבית, רמזורים המתחלפים אוטומטית כאשר קיימת תנועה של הולכי רגל ואפילו מעבר בשדה תעופה על ידי זיהוי פנים בלבד.

 

 

בדבלין ישנה פעילות נרחבת בתחום התחבורה: חיבור האוטובוסים למערכת מידע, חיישני גודש תנועה, חיזוי עומסי תחבורה, שינוי קצבי רמזורים ופעילויות אחרות בשיתוף IBM להפחתת הפקקים בעיר.

הפרבר האקולוגי של טוקיו יאכלס בתים בעלי לוחות סולריים, סוללות אחסון, ומכשירי חשמל חסכוניים כשהכול מחובר למערכת חכמה. טוקיו גם מתרכזת בקידום פתרונות תחבורה חכמים.

העיר ברלין בוחנת את טכנולוגית ה (V2G) vehicle-to-grid -בתקווה ליצר תחנת כוח וירטואלית מכלי רכב חשמליים.

בריו דה ז'ניירו בניהול משאבים, הקימו מערכות ניטור ארצית לרבות התקנת חיישנים במערכות חשמל, מים, גז ותחבורה.

טורונטו יצרו את יוזמת Smart Commute Toronto בתקווה לשפר את יעילות התחבורה באזור המטרו.

 

טורונטו גם החלה לאחרונה להשתמש בגז טבעי המופק ממזבלות כדי להניע את משאיות הזבל של העיר.

בשטוקהולם שבשוודיה, משלבים ניהול אנרגיה, מים ופסולת בשיתוף חברות כגון IBM , אריקסון או ECHELON.

 

בניו יורק, חברת IBM כבר עוזרת לעיר למנוע שריפות.

העיר הונקונג הפכה למובילה בשימוש בכרטיסים חכמים, המשמשים מיליוני תושבים בשירותים כמו תחבורה ציבורית, כניסה לספריות, כניסה לבניינים, קניות וחניונים.

 

לא שמעתם את זה ממני

בישראל, ישנו סטרטאפ מסוים הפועל מתחת לרדאר בתחום העיר חכמה. הפתרון של הסטרטאפ הזה מצוי בתחום החנייה עירונית – תחום בולט מאוד בכל עיר מפותחת. בדומה להזמנת סרט בקולנוע באופן אינטרנטי שבו יש לנו את האפשרות להזמין מקום ישיבה ספציפית באולם ספציפי עבור סרט ספציפי ולראות בכל זמן נתון איזה כסאות תפוסים ואיזה פנויים להזמנה – כך באופן הזה רוצה הסטרטאפ הזה לנהל את תחום החניה העירונית באופן שיאפשר להזמין מקום חניה ספציפי בעיר למשך זמן קצוב באופן ממוחשב לחלוטין.

הדוגמה הנ"ל מדגימה את הקשר ההדוק והסינרגיה שצריכה להתקיים בין החברות המפתחות את הטכנולוגיות לבין השלטון המקומי שנותן את המנדט לחברה פרטית לפתח פתרון כולל לצורך עירוני.

 

פרוטוקול בינלאומי – עיר חכמה

קהילת פרוטוקול העיר (The City Protocol Society – CPS), הינה קבוצה מאורגנת של עיריות, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ועמותות אשר פועלות לקידום מסגרת עקרונות, קווים מנחים ושיטות עבודה אשר יעזרו לערים להפוך לערים חכמות ברות-קיימא, תוך כדי ליווי של קהילת הסיטי פרוטוקול. בצורה זו ערים ישתפו מידע אודות תהליכי השינוי שהן עוברות וילמדו מערים אחרות. ה-CPS  משתמש במושג האנטומיה של העיר, בכדי לייצר שפה משותפת שתתאר את החיים בעיר, ומתרכז בשלוש מערכות מרכזיות: מבנה (Structure), חברה (Society) ומידע  (Data).

 

ידעתם שתל אביב היא עיר חכמה?

מסתבר, שגם בעיריית תל אביב לא ממש ידעו, עד שנת 2014, ובעיקר עד ההכרה הבינלאומית החשובה שהעיר קיבלה בערב הגאלה שהתקיים במוזיאון לאומנות קטלוניה, במסגרת אקספו הערים החכמות בברצלונה.

 

לתל אביב אין אסטרטגיה לפיתוח העיר כעיר חכמה. בעירייה גם אין גוף ייחודי או מנהל תחום המרכז פיתוח כזה, וראש העירייה, כך נראה, לא ממש מאמץ את המגמה שכובשת את העולם. ובכל זאת, ההכרה שקיבלה תל אביב מוכיחה כי עיריות כמו תל אביב, ואחרות, שמתקדמות, מתפתחות ומחדשות, מגלות לפתע, כי גם מבלי שכיוונו לכך, הן כבר מתנהלות כערים חכמות, גם אם רק בתחומים ספציפיים ולא כאסטרטגיה כוללת והן יכולות ללמד ערים אחרות איך לקדם נושאים כאלה.

 

תל אביב זכתה בתואר העיר החכמה בין היתר בשל אימוץ טכנולוגיה מסייעת כמו אינטרנט אלחוטי ברחבי העיר, הטמעת כלים טכנולוגיים מבוססי מקום, הקמת מועדון "דיגיתל", הכולל אפליקציה סלולרית, ומתן גישה למאגרי המידע שלה, על מנת שהציבור, ובעיקר יזמים וסטארט-אפים, יוכל להשתמש במידע זה לפיתוח שירותים מבוססי מידע שיקדמו את העיר.

 

פרויקט ה"דיגיתל" שחווה צירי לידה קשים הצליח להפוך עירייה מיושנת לעירייה דיגיטלית מהמתקדמות בעולם, ולנהל תקשורת פנים ארגונית רבת עוצמה, ויותר מזה, להשיק מועדון עם כרטיס תושב שיודע להציע וליידע כל תל אביב רק במה שמעניין ורלוונטי לו, ומשמש אמצעי תקשורת אפקטיבי לניהול הקשר בין העירייה לתושב. לפלטפורמה יש יכולת להתפתח לשירותים רחבים הרבה יותר, ולרכז לדוגמה שירותים לעסקים, כלים לפיתוח קהילתיות ועוד.

 

לעומת זאת בעיריית ירושלים החליטו להתמודד עם תחום העיר החכמה, ומנהל התכנון החדש שהוקם בעירייה ירכז את העבודה. ביוני פנה המנהל למספר יועצים, במכרז סגור, במטרה לקדם את ירושלים כעיר חכמה שעושה שימוש מושכל בחשיבה חדשנית ואמצעים טכנולוגיים על מנת לשפר שירותים וסוגיות רלבנטיות לעיר. במסגרת המיזם יקבע סל פרויקטים טכנולוגיים ליישום בטווח הקצר ובטווח הארוך אשר יתנו מענה, בין היתר, בתחום התיירות, שקיפות, תשתית הערכה ומדידה, שינוי ושיפור המרחב הציבורי, ממשק העיריה אל מול התושב, שקיפות התנהלות העירייה מול האזרח, שיפור הביטחון האישי, מאגרי מידע, מאמצי יחצון של הקיים, IoT, תשתיות וכל דבר שימצא היועץ לנכון.

 

 

לעומת הצעדים ההססניים והזהירים בהם נוקטות ערים רבות, עירייה אחת בולטת מאד במהלך השאפתני והמקיף ביותר שננקט עד כה בישראל, להגדרת אסטרטגיית פעולה ברורה בתחום העיר החכמה: השבוע נסגר להגשות מכרז להצעות למתן שירותי ייעוץ לבניית תכנית אב לעיר חכמה עבור עיריית ראשון לציון.

ראשון לציון היא למעשה העיר הראשונה בישראל היוצאת במהלך של הגדרת תכנית אב לפעולה, ניסוח חזון עירוני בתחום עיר חכמה וכתיבת תכנית עבודה לקידום העיר כעיר חכמה. זהו מהלך מתוכנן היטב, שמאחוריו הכנה מעמיקה, כולל הגדרת בעלי התפקידים שיובילו וישתתפו בקידום הנושא, ושבמידה ויצא לדרך, יוכל לשמש מודל לערים אחרות.

 

ככל שטכנולוגיות G4 ,G5, האינטרנט של הדברים הענן ו-Big Data  נפוצות ונגישות יותר, יכולתן לפתור בעיות בערים משתפרת. אולם, פרויקטים של מידע ותקשורת לבדם אינם מסוגלים להפוך ערים לחכמות.

 

שותפויות, משאבים, מומחיות, תכנון ומעורבות מסוגלים ליצור את ההבדל בין עיר ששולטת בטרנספורמציה שלה עצמה לבין עיר הנופלת קורבן לפרויקטים שאינם בני קיימא.

שיהיה בהצלחה!

 

כתיבת תגובה

ggיגאל אלון 90, תל- אביב
gg 03-5686400
gg 03-5488083
gg kickstart@experis-software.co.il